הפתגם הידוע גורס כי "פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה". במקרה של תעשיית הרכב, הפתגם המקביל הוא "טכנולוגיה היא עניין של פסיכולוגיה". האיטלקים, למשל, מתעבים תיבות הילוכים אוטומטיות. הגבר האיטלקי מעדיף את המכונית שלו כמו האישה שלו: חושנית, קולנית, דעתנית ונשלטת. מבחינתו, מוט ההילוכים היה ונשאר אביזר השליטה האולטימטיבי, והפקדת המנוע בידי מחשב הוא חילול קודש. זו הסיבה שקונצרן פיאט לא מציע כמעט תיבות אוטומטיות, וכשהוא כבר חייב לעשות זאת הוא רוכש תיבות יפניות.

כדי לעקוף מגבלה פסיכולוגית זו, האיטלקים טרחו לפתח לפני שני עשורים את תיבת ההילוכים הרובוטית, שהיא למעשה תיבה ידנית עם מצמד אלקטרו-מכני. זה אמנם פתרון ביניים גס ומחוספס, אך מבחינת האיטלקים הוא נתפס כאבולוציה לגיטימית של התיבה הידנית.

אבל הזמנים משתנים. הפקקים באיטליה הולכים ומתארכים, ואלפא שואפת לקאמבק בשוק האמריקני העשיר שבו תיבות אוטומטיות הן דרישת חובה. הפתרון נמצא בתיבות הילוכים כפולות מצמדים נוסח DSG של פולקסווגן, שמתקרבות יותר באופיין ובעידונן לתיבות אוטומטיות אמיתיות אבל לא מקריבות את הביצועים ומעניקות לנהג שליטה מלאה.

מדונה כועסת

הדגם הראשון של הקונצרן שמצויד בתיבה כזו הוא האלפא ג'ולייטה TCT החדשה. כבר נסענו בעבר בג'ולייטה, אבל יש מכוניות שאתה תמיד מתרגש מחדש כשאתה מציב אותן בחניה. יש לה עיצוב איטלקי במלוא מובן המילה, עם חמוקיים עגלגלים, חרטום רב-הבעה ("פרצוף של מדונה כועסת", כפי שהגדיר אותו השכן האיטלקי שלנו), מרכב "דחוס" ופנסים קדמיים ואחוריים עם תצורת אור מפוסלת. לחלק מהאטרקציה תרמו ללא ספק הצבע האדום-מטאלי הייחודי והרב-שכבתי של מכונית המבחן (שמוצע בארץ כאופציה במחיר שערורייתי של כ-14 אלף שקל), וחישוקי ה-17' המרהיבים של חבילת הפרימיום. אבל גם בלעדיהם לג'ולייטה יש נוכחות שמושכת אליה צעירות וצעירים.

עמדת הפיקוד נראית עשירה ויצירתית, עם שימוש נדיב בחומרי דיפון פלסטיים בצבעים משתנים וטקסטורות מעניינות, שעוטפות מערך מקיף של צגים אנלוגיים ודיגיטליים. המתגים מציעים עיצובים מעניינים - חלקם מפוזרים במקומות שונים ומשונים ברישול איטלקי חינני, המושבים מחבקים את הגוף באינטימיות, ומהגה הספורט קשה להוריד את הידיים. מרווח הפנים סביר למכונית בקטגוריה, והמושב האחורי השטוח לא מקפח את הנוחות של היושב באמצע. איכות הייצור והחומרים נראית מכובדת, אך עדיין לא מיישרת-קו עם הסטנדרטים של פולקסווגן או פוקוס החדשה.

אופי איטלקי

מתחת למכסה המנוע של דגם המבחן שלנו נמצאת גרסה עצבנית של מנוע 1.4 הליטר טורבו של קונצרן פיאט, שמייצרת 170 כ"ס ו-25 קג"מ. כמקובל במנועים קטנים ומתוחים, יש למנוע אישיות כפולה. במצב נורמל, שמיועד בעיקר לחיסכון ולהתנהלות בעיר, הוא מרגיש נינוח, אפילו עצל לעתים, ודורש בעיטה נמרצת כדי להפיק ממנו ביצועים ראויים. במצב זה גם ההיגוי קל למדי ולא יותר מדי מדויק. אבל הסטה של מתג השליטה למצב דינמיק, מעבירה את הנהג מיד מהצפון הצונן והרגוע של איטליה למחוזות הסוערים של הדרום. מגראפה ללימונצ'לו. מריזוטו מילאנז לפסטה פוטנסקה. במצב זה מוסרות השלשלאות האלקטרוניות ממגדש הטורבו, המנוע מטפס בקלות יתרה לעבר הקו האדום, שנמצא קרוב ל-7,000 סל"ד, התאוצות דרמטיות והמכונית כולה מרגישה כאילו קיבלה זריקת סטרואידים. ההיגוי, למשל, הופך להיות כבד ומהיר מאוד. היגוי כזה מעניק לנהג שליטה מהירה וחדה מאוד בשלדה ומפתה אותו לייצר כוחות G צדיים רציניים בפניות.

בשני המצבים נוחות הנסיעה נוטה לצד הנוקשה: על כבישים ובורות עירוניים המכונית מקפצת, חובטת ובועטת, וגם פסי רוחב בכביש המהיר מורגשים היטב. ייתכן שהדבר נובע בחלקו מהצמיגים האופציונליים של רכב המבחן, שמציעים פרופיל ספורטיבי קיצוני עם חתך של 45'.

ואיך התיבה האוטומטית החדשה? מעניינת מאוד. כבר פגשנו לא מעט תיבות כפולות מצמדים, וזו של אלפא היא ללא ספק הספורטיבית שבהן. תחת עומס נהיגה נמרצת היא יורה את ההילוכים בקצב מענג, הן בהעלאת הילוכים והן בהורדתם, והשליטה הידנית באמצעות המוטות שלצדי ההגה מתבצעת מהר יותר מאשר בתיבה ידנית. במצב אוטומטי רגוע היא גם מאפשרת התנהלות עירונית מתונה בפקקים. מנגד, תיבה זו מגלה קפריזיות (יהיה מי שיקרא לזה אופי איטלקי) לעומת תיבות מקבילות. פקודת רגל לא החלטיות יכולה לגרום לתיבה להתבלבל, והיא גם משמיעה לעתים תכופות נשיפות וגיהוקים. מנגד, בהשוואה לנוירוטיות של תיבות סלה-ספיד הרובוטיות המקובלות של אלפא, זהו שיפור עצום.

דף הנתונים הטכני נוקב בתצרוכת דלק ממוצעת של כ-19 ק"מ לליטר, אך נתון זה נכתב כנראה אחרי יותר מדי כוסות קיאנטי. נהיגה בצורה נורמלית, משיגה נתון הגיוני הרבה יותר של כ-12 ק"מ לליטר.

אלפא ג'ולייטה TCT עולה בישראל 170 אלף שקל בגרסה התקנית ו-178 אלף בגרסה עם חישוקים רחבים ועוד אי-אלו תוספות. המחירים הללו קרובים מאוד למחירי הגרסה הידנית, ופותחים את הדלת גם בפני קהל חובב אלפא שמבחינתו תיבה ידנית אינה באה בחשבון. במחיר כזה אפשר לקנות כיום בארץ מכוניות מבית מותגים לא פחות יותר יוקרתיים וספורטיביים - כמו ב.מ.וו סדרה 1 החדשה, שעולה 165 אלף שקל - אבל בפלח ייחודי זה ההעדפות נוטות להיות אמוציונליות ואישיות מאוד. מי שנעול על איטלקיות חושניות, לא יעבור לגרמניות שקולות - ולהיפך.

המתחרות

אאודי A3 2012

למרות הדמיון החיצוני ל-A3 הנוכחית זוהי מכונית חדשה לגמרי, שניצבת על פלטפורמה חדשה, עם בסיס גלגלים שהוארך ל-2.63 מ'. תא הנוסעים עוצב מחדש וכולל שלל גאד'טים. המנוע המרכזי יהיה 1.4 ליטר טורבו חדש בהספק 140 כ"ס.

וולוו V40 2012

V40. נראית כמו גרסה דחוסה של S60. יש לה זנב ייחודי, שלדה ספורטיבית ותא נוסעים בעיצוב חדש ורענן. המנועים יהיו המנועים הקיימים, כשהדגם הבכיר הוא T5 טורבו בהספק 254 כ"ס, שיאיץ מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.7 שניות.

ב.מ.וו סדרה 1 החדשה

המכונית מציעה הנעה אחורית ייחודית, לטובת שליטה דינמית מלוטשת. תא הנוסעים עשיר ומאובזר יותר מבעבר. המנוע העיקרי יהיה 1.6 ליטר עם הספקים של 136 ו-170 כ"ס ותג מחיר, שמתחיל ב-165 אלף שקל.

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב