ימי מקצוע "הפסיכולוגיה של הרשת" ארוכים כימי האינטרנט עצמו, כלומר, די צעירים. אבל כבר בהתחלה, לפני ימי הפייסבוק, הטוויטר, יוטיוב ושאר שיתופי הקבצים, כשהרשת אפשרה לאנשים להעביר אחד לשני בעיקר מילים – היה ברור שיש כאן משחק פסיכולוגי חדש, שמתכתב עם הפסיכולוגיה הישנה, אבל יש לו גם חוקים משלו.

הפסיכולוגיה של הסייבר-ספייס

אחד החלוצים בתחום, היה הפסיכולוג האמריקאי ג'ון סולר, שכבר ב-1996, הוציא את הספר (המקוון) הפסיכולוגיה של הסייבר-ספייס,
ספר שבו תיאר את החוקים הנפשיים המייחדים את הז'אנר האינטרנטי.

באותם ימים הרשת הייתה עדיין בחיתוליה. קשה לדמיין או לזכור את זה עכשיו, אבל לא כולם היו מחוברים, לא כולם ידעו מה קורה שם. היו שמועות על רומנים וירטואליים, על צ'טים מסתוריים, הרבה מהומה עם מעט מאד ידע והבנה. ולכן, גם הרבה דעות קדומות.

ב- 2001, כשפתחתי את פורום פסיכולוגיה ב-ynet, החברים שלי למקצוע הפסיכולוגיה הסתכלו עלי כמו שמסתכלים על משוגעת: "איך את מתכוונת לייעץ באינטרנט, כשאת לא באמת יודעת מי עומד מולך? איך את לוקחת אחריות כזו?", הטיחו בי בביקורתיות, ושפטו את מה שעשיתי כשטחי במקרה הטוב וכ"לא מקצועי" במקרה הפחות טוב.

הייתי בטוחה שמה שאני עושה נכון ואמיתי. התרגשתי ושמחתי מהאנשים שכתבו מולי בפורום. מדי יום נכנסו אנשים חדשים, בשמות בדויים וכינויים משונים, שאלו שאלות פסיכולוגיות והתייעצו על דברים אמיתיים שקורים בחייהם. אבל מה שממש ריגש אותי היה, שתוך זמן קצר התארגנה בפורום קבוצת אנשים קבועה, שיחד איתי עזרו, ייעצו, ונתנו כתף, אוזן, לב (או קצות אצבעות ומקלדת), לטובת אחרים, זרים להם לגמרי. בפורום הקטן שלנו הלכה והתגבשה לה קהילה של ממש.

זה מאד הפתיע אותי בתחילת הדרך, להרגיש איך קבוצה "וירטואלית", של אנשים שנפגשו במקרה, היא קבוצה אמיתית לגמרי, עם אותם תהליכים חברתיים מוכרים, בהם תוך זמן קצר, בלי שמדברים על זה, נולד פתאום "מנהיג", "שעיר לעזאזל", "מלכת הכיתה" ואיך אפשר בלי "הליצן התורן".

היה מרגש, מסעיר ומפחיד לפעמים לראות איך קבוצה מקוונת עוברת את אותם תהליכים של קבוצה רגילה - אופוזיציות, קואליציות, הדרה של חלשים, סתימת פיות, וגם תמיכה, חום, והושטת יד ענקית של אנשים זרים לגמרי זה לזה.

איך להגיע לבחור שמאיים בהתאבדות?

שמחתי כשגיליתי ברחבי הרשת עוד כמה ישראלים שמתעסקים בתחום החדש הזה של "פסיכולוגיה של הרשת". היינו לא יותר משלושים אנשי מקצוע מכל הארץ, ומזל שהיה לנו אינטרנט כדי לתקשר, להתחבר, ולהתייעץ זה עם זה, כי לאט-לאט התרחבו הנושאים בהם טיפלנו. שוחחנו על איך עוזרים לבחור במצוקה נפשית קשה, שמספר בפורום שהוא רוצה למות, אבל בחיים האמיתיים אני לא יודעת מי הוא.

איך אפשר להגיע אליו, ואיך לעזור לו במקרה חירום. איך מתנהגים כשנערה מתבגרת מספרת בחסות חשכת השם הבדוי, שהיא עוברת התעללות מינית ממושכת במשפחה שלה? איך עוזרים? למי מדווחים? איך פועלים? הידע הפסיכולוגי שמצטבר כבר כמעט שני עשורים והטכנולוגיה שמשתדרגת מרגע לרגע פתחו כבר מזמן את הפתח לטיפולים נפשיים ברשת, ויש לא מעט אנשים שעוסקים בכך, באופן חלקי או מלא.

לא לכל אחד האומץ לצאת מהבית ולהתיישב על ספת הפסיכולוג (צילום: shutterstock)

חסם או זרז, תלוי מה אתם עושים איתו

רשת האינטרנט כאילו נולדה עבור אנשים מסוימים, שלא יכולים לקבל טיפול נפשי בשום תנאי אחר. היא הפתרון האולטימטיבי עבור אנשים שגרים במקומות מרוחקים, מנותקים, עבור אנשים בעלי מגבלה פיזית, שמתקשים או לא יכולים בכלל לצאת מהבית ולהגיע לטיפול, וכמובן עבור כל אותם אנשים סגורים וביישנים, שכל כך רוצים לפתור את הבעיה שלהם, אבל כדי להגיע לטיפול הם צריכים קודם כל להתגבר עליה.

אבל היא לא רק עבורם, כי כולנו כבר שם, חיים, נושמים, ומתנהלים אונליין. האינטרנט לא מחליף את החיים. אם רוצים להצליח ולהתקדם בחיים, צריך לדעת להיות בקשרים, להסתדר, להיכנס ליחסים עם אנשים. הרשת עלולה להיות חסם, שמפחית תקשורת ומנתק אנשים, אבל יכולה להיות גם זרז, שמקדם את היכולת של אנשים לתקשר ולהיקשר.

מראה לנפש

הטיפול הקבוצתי מיועד לאנשים שמעוניינים להרחיב את טווח המודעות שלהם, לבנות את הזהות ולחזק את תחושת הערך העצמי. הטיפול שואף לעזור לכל אחד מחברי הקבוצה למצות את היכולות האישיות שלו ולממש את הפוטנציאל שבו.

כמו כל גדילה, גם התהליך בטיפול הקבוצתי, כרוך לא פעם בכאב. כאב ההכרה על מה שאי אפשר, שלא היה, שאולי לא יהיה. בסופו של יום, הקבוצה מעודדת את חבריה לקבל את מה שהחיים נתנו להם, ולהוציא מהמצב ומעצמם את המיטב. ההשתתפות בקבוצה משולה לכניסה ל"אולם שכולו מראות" שבו כל אחד מהחברים רואה את עצמו, דרך חברי הקבוצה האחרים, שמשמשים כבבואה של חלקי נפש שונים.

שיטת הטיפול הקבוצתי, על הזרמים השונים שבתוכה, התגלתה במחקרים רבים כיעילה, מקצרת תהליכים ומשפרת את תחושת המשתתפים לגבי עצמם ולגבי התפקוד שלהם בחיים. היא מתאימה לאנשים בריאים, נורמלים, עם בעיות בריאות ונורמליות של יחסים, קשרים ורגשות.

השינוי מתחיל ביחד

המכון הישראלי לאנליזה קבוצתית
מכשיר מטפלים קבוצתיים בשיטה שמשלבת הבנות פסיכואנליטיות עמוקות לגבי היחיד בקבוצה יחד עם התייחסות לקבוצה בפני עצמה. מייסד השיטה הגרופ-אנליטית, ס.ה.פוקס, הוא פסיכואנליטיקאי יהודי, שגלה, ממש כמו פרויד, בעקבות מלחמת העולם השנייה ללונדון. מלכתחילה היה פסיכואנליטיקאי "רגיל", עם מטופלים ששוכבים על ספה, ארבע פעמים בשבוע, ומדברים אל המטפל שאינם רואים, שיושב מאחורי ראשם.

במשך הזמן פוקס גילה שבחדר ההמתנה של הקליניקה נוצרת בכל פעם קבוצה ספונטאנית עם דינמיקה מעניינת ומלמדת. גדולתו הייתה להאמין (בניגוד לכל מה שהאמינו בו באותם ימים) שאם מושיבים שמונה אנשים בחדר סגור ומוגן, עם מטפל שיושב על אחד הכסאות ממש כמו כל האחרים, כשכל אחד רואה את כולם, וכולם רואים אותו, והעולם בחוץ נשאר בחוץ – מתרחש בחדר תהליך טיפולי, שמצמיח את כל המשתתפים.

המהפכה האמיצה של פוקס הוכיחה את עצמה. אנשים שיושבים ביחד בקבוצה מצליחים לעשות שינוי בעצמם, שינוי ממשי, אמיתי ומורגש. בהתחלה השינוי מתרחש בתוך החדר, ולאט לאט הוא חודר לחיים שבחוץ.

דפוסי חשיבה נוקשים, מנגנוני הגנה שכבר לא עוזרים יותר, פחדים שנולדו בעבר ותקיעות שלא עוזבת – יכולים לפנות את מקומם לחשיבה חדשה, משוחררת יותר, והתנהלות חופשית ואמיתית יותר בחיים. המהפכה הבאה, בחסות הטכנולוגיה החדשה, מאפשרת לנו לייצר קבוצות ברשת, מבלי לעזוב את הבית בכלל.

עכשיו כבר אפשר לדמיין את זה – קבוצת אנשים, ממקומות שונים בארץ (או בעולם) מתיישבים ליד המחשב, נכנסים לתוך "חדר קבוצה" וירטואלי, ומתחילים לדבר אחד עם השני – דרך מילים כתובות, דרך קול, או אם כבר הולכים על זה עד הסוף – בוידאו-צ'ט. הכי פנים אל פנים, והכי אינטרנט שיש. ברוכים הבאים לטיפול קבוצתי אונליין.

לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים