- לתגובות
- הדפס
- שלח לחבר
- שתף בטוויטר
שתף בפייסבוק- שתף
כיצד ישפיעו ההתפתחויות בחקר המוח על הלוחמה העתידית? החברה המלכותית הבריטית (האקדמיה הלאומית למדעים) פרסמה השבוע סקירה מקיפה על פיתוחים טכנולוגיים חדשניים וההשלכות האתיות והמשפטיות של הכנסתם לעולם הצבאי.
מחברי הדו"ח, בהם מומחים במדעי המוח, ביטחון בינלאומי, פסיכולוגיה ואתיקה, ציינו כי הפיתוחים, שחלקם קיימים אך חלקם עודם בעבודה, אמנם עשויים לייעל את שרשרת החיול, את הביצועים בשדה הקרב ואת תהליך שיקומם של פצועים, אך הזהירו כי הוצאת הפיתוחים מהמעבדה מחייבת מודעות גדולה יותר לסכנות הגלומות בשימושים אלה.
אחד מתחומי המחקר המסקרנים ביותר שנידונו בדו"ח, הוא תחום הממשק אדם-מחשב (Computer Interface-Brain), המאפשר שליטה על מערכות באמצעות המחשבה בלבד. האינטרנט עמוס כבר היום באין ספור סרטונים, המראים כיצד ממשקים מעין אלה מאפשרים לאדם להזיז סמן על צג מחשב, לשחק במשחקים פשוטים ואף להיכנס לחשבון הטוויטר ולצייץ באמצעות המחשבה בלבד.
ממשקים אלה נשענים על תוכנות ש"לומדות" לחבר בין פעילות עצבית לתנועות או פעולות. אחת ההבטחות הגדולות בתחום היא האפשרות לפתח איברים תותבים, שיישלטו על ידי המחשבה וינועו כמו איברים רגילים. במסגרת זו, הקציבה בשנת 2010 סוכנות המחקר והפיתוח של הפנטגון (34.5 ,(DARPA מיליון דולר לפיתוח זרוע רובוטית משוכללת שתחובר למוחם של בני אדם. זאת, בתקווה שגפיים רובוטיות יהפכו מחלום למציאות כבר בעשור הקרוב. אפשרות מעניינת אחרת היא שממשקי אדם-מחשב יאפשרו בעתיד לחיילים לשלוט מרחוק על רובוטים או גופים אחרים בסביבה עוינת.
אחת מהאפשרויות המטרידות שעולות מן הדו"ח היא השילוב של ממשקי אדם-מחשב עם טכנולוגיות לסריקת פעילות מוחית. במרכז התחום הזה עומד מחקר שערכה DARPA, המסתמך על כך שהמוח יכול לזהות מידע שאינו חוצה את סף ההכרה. במחקר חוברו לראשיהם של הנבדקים אלקטרודות לסריקת הפעילות החשמלית במוח (EEG). הנבדקים נדרשו לזהות מטרות מסוימות בתצלומי לוויין מלאי פרטים סבוכים, כשבאותו הזמן מתעדות האלקטרודות את הפעילות החשמלית במוחם. החוקרים מצאו סמנים עצביים ייחודים המעידים על כך שהמוח של הנבדקים זיהה מטרה מבלי שאלה הבחינו בכך. באמצעות שיטה זו גדלה ב-300% יכולת הזיהוי של מטרות בתצלומי הלוויין.
כיוון שמידע חזותי מעובד מהר יותר כשהוא חוצה את סף ההכרה, מציינים מחברי הדו"ח שסורק מוח יכול לגרום להפעלת כלי נשק במהירות גדולה יותר מהחייל עצמו. זאת, בהנחה שהסורק יידע לזהות פעילות עצבית המעידה על זיהוי תת-הכרתי של "מטרה" (יהא זה אדם או מבנה).
הטכניקה הזו מגדירה מחדש את סכנת האצבע הקלה על ההדק. מסיבה זו, ציינו מחברי הדו"ח ששימוש בטכנולוגיה לסריקת פעילות מוחית, "מעלה דאגות משמעותיות מבחינה אתית ומשפטית". הם הוסיפו ששיטה זו יכולה לשמש גם לזיהוי עייפות או מצבים אחרים אצל חיילים. אפשרות אחרת שהופכת באמצעות הטכנולוגיה הזו מחלום למציאות, היא זיהוי מועמדים לתפקידים שונים על פי פרמטרים מוחיים, כמו למשל אנשים עם נטייה לקחת סיכונים. הדו"ח מתייחס גם לשימוש בסורק EEG באופן המאפשר לשחזר מה אדם ראה או שמע. לאחרונה התפרסם מאמר הנוגע לניסיון ראשון לשחזר שמע באמצעות תוכנה הלומדת את הקשר בין תבניות הפעילות החשמלית במוח לבין צלילים בעת קליטתם.
בכל הקשור לאפשרות של "קריאת מחשבות", המעניינת מאוד צבאות וגופי ביטחון, קובעים מחברי הדו"ח כי עוד חזון למועד וכי "המדע הזה עדיין בחיתוליו". מחברי הדו"ח גם הזכירו פיתוחים מסחריים העושים, לכאורה, שימוש בסריקות מוח כגלאי אמת, אך הזהירו מפני היומרות של חברות העושות שימוש בטכנולוגיות הללו.
טכניקה נוספת המוזכרת בדו"ח עוסקת בגירוי מגנטי כשיטה לשיפור יכולת הלמידה של חיילים. תחום מרכזי אחר במדעי המוח שזוכה להתייחסות נרחבת בדו"ח נוגע לשימוש בסמים לשיפור יכולות קוגניטיביות ופיזיולוגיות ולשימושים אחרים נגד כוחות אויב. בהקשר זה, הוזכר מחקר של DARPA העוסק בצמצום ההשלכות של מחסור בשינה, וכן הניסיונות של צבא ארה"ב לפתח "טכנולוגיות ממריצות" שיאפשרו לטייסים להתמקד במשימותיהם ביתר יעילות, ולעבד כמויות גדולות יותר של מידע.
אחת השאלות האתיות המוזכרות בהקשר לשיפור יכולותיהם הקוגנטיביות והפיזיולוגיות של חיילים, נוגעת להכרחתם לצרוך סמים מגבירי פעילות. מחברי הדו"ח מציינים בלקוניות שמדובר ב"שאלה מורכבת" כיוון שהסיכונים ארוכי הטווח הנובעים משימוש בחומרים כמו אוקסיקוטין ומודפיניל לדוגמה, עדיין אינם ברורים.