הגינות, צדק, יעילות, פסיכולוגיה

משפט, הגינות ואפילו פסיכולוגיה - כל אלו מעורבים בהחלטה שעל השופט דוד רוזן לקבל (יום א', 30.3.14): האם להפריד את הכרעת דינם של אהוד אולמרט ושולה זקן מזו של יתר הנאשמים במשפט הולילנד, כדי לאפשר לזקן להעיד שוב.

הכרעת הדין היא בת 600 עמודים ונכתבה במשך כמה חודשים. מן הסתם, היא בנויה לפי הפרשות השונות שבכתב האישום - הולילנד, הזרע, תעשיות מלח - ובתוכה מנתח רוזן את חלקו של כל נאשם. אולמרט וזקן מואשמים בשתי הראשונות, אך במיוחד אולמרט אינו עומד בפני עצמו. המדינה טוענת, כי שמואל דכנר שיחד אותו בשליחותם ובמימונם של היזמים והמנהלים באותם פרויקטים. לכן, אין מדובר ב"ניתוח" פשוט של הוצאת אולמרט וזקן, והותרת יתר הנאשמים.

יתרה מזו: יש גם עניין של ראיית הפרשות במבט-על, לצד הניתוח הפרטני של כל אישום. עד כמה ניתן להאמין לדכנר? מצד אחד, ברור שהוא שיקר לא מעט. מצד שני, יש ראיות מוחשיות ללא מעט מטענותיו. רוזן צריך להחליט בנפרד עד כמה הוא מאמין (אם בכלל) לכל פרט מעדותו של דכנר, אך עשוי להיות משקל מצטבר גם לכלל אמינותו. במילים אחרות: אם זקן מאשרת למשל את גירסתו של דכנר בנוגע למתן 500,000 השקלים ליוסי אולמרט, זה עשוי להשפיע על כלל אמינותו של העד המרכזי בכל התיק.

מבט-על שני נוגע למידת הכשרות או השחיתות בכל אחד מן הפרויקטים. שוב: לצד החובה לבחון כל תנועה כספית בפני עצמה, עשוי להיות משקל מצטבר לתפיסה הכוללת של הפרויקט. ככל שרוזן משתכנע יותר שפרויקט הולילנד (לדוגמא) הוא סיפור של שחיתות, כך הוא עשוי להשתכנע יותר באשמתם של הקשורים אליו. ואם זקן מודה שקיבלה שוחד בשביל לקדם את ענייניהם של היזמים, כך עשוי להתחזק הרושם שאכן התמונה כולה מושחתת.


גם חגורה וגם שלייקעס

כל זה נועד להסביר, מדוע קשה מאוד לקבל את בקשת המדינה כפשוטה: להקריא את הכרעת הדין של כל 11 הנאשמים האחרים. וחוץ מזה, גם רוזן הוא בן אדם, שמצפה לרגע השיא במשפט הגדול ביותר בקריירה שלו. ועוד לא אמרנו מילה על הסוגיה החשובה באמת: היבט ההגינות והצדק.

האם ניתן להכריע במשפט הולילנד מבלי לשמוע את עדותה של שולה זקן במלואה? פורמלית - כן. נאשם רשאי שלא להעיד כלל, הוא רשאי שלא להפליל את עצמו בתשובותיו. ודאי שאין לנאשם זכות מוקנית לבקש לחזור לדוכן העדים, אחרי שקיבל את יומו בבית המשפט. אבל יש עוד היבט פורמלי: זכותו של נאשם לחזור בו מכפירתו בכל שלב במשפט, כולל בעיצומה של הקראת הכרעת הדין. ועוד אבל: האם לנאשם יש זכות כזו גם כאשר הוא רוצה, תוך כדי הודאתו, להעיד נגד נאשמים אחרים? יש כאן היבט פורמלי-פרוצדורלי לא פשוט, אם כי רוזן כידוע ממש לא מגביל את עצמו לפי שיקולים אלו.

לרוזן חשובה המהות הרבה יותר מאשר הנוהל. מן המבט הזה, הוא יכול להחליט שברצונו לשמוע את זקן כדי לרדת לחקר האמת - תהא אשר תהא. אך גם מניעת עינוי דין היא עניין מהותי, במיוחד אצל שופט כמו רוזן שהלחיץ את כל הצדדים וניהל את המשפט בקצב שלא ייאמן. כך שגם כאן, השאלות סבוכות וכרוכות זו בזו.

קיימת הערכה, וגם כותב שורות אלו ציין אותה, לפיה אם רוזן יחליט שלא לשמוע את זקן - סימן שהוא החליט ממילא להרשיע את אולמרט ואינו זקוק לחיזוק בדמות השיבוש הנטען. אלא שגם כאן, כמו בכל הניתוח הזה, נכנסת המילה "אבל", כפי שמסביר גורם משפטי בכיר שאין לו שום קשר לתיק הולילנד:

"אפשר להחזיק מכנסיים על-ידי חגורה ואפשר על-ידי שלייקעס [כתפיות]. שופטים רוצים גם שלייקעס וגם חגורה; שיהיה. למה לוותר על ראיה, אפילו אם הגעת כבר למסקנה מסוימת? הרי אפשר לערער על פסק הדין שלך, ואתה רוצה לתפור אותו מכל הכיוונים, ועוד ראיה יכולה לסייע לך".


יש אפשרות שלישית

מה שכן אפשר לומר במידה רבה של ודאות הוא, שאם רוזן החליט לזכות את אולמרט - הוא יקבל את הבקשה. אם לא כן, תהיה למדינה עילה מצוינת לערעור, וטובים הסיכויים שבית המשפט העליון יחזיר את התיק לרוזן כדי שישמע את זקן, אז מובן שעדיף כבר לשמוע אותה עכשיו. חשוב להדגיש: המשוואה הזו עובדת לכיוון אחד בלבד. משמע, שאם רוזן יקבל את הבקשה, אין זה אומר בהכרח שהוא החליט לפני כן לזכות את אולמרט, ושאם ידחה אותה - הוא בהכרח החליט להרשיע אותו.

יש לרוזן אפשרות שלישית: לזמן את זקן לעדות, אך לתחם אותה מראש רק לעניין הטענה לשיבוש משפט הולילנד. החלטה כזו יכולה לאפשר לו לרבע את המעגל: לתת את הכרעת הדין בנוגע לנאשמים האחרים, או רובם, ולקבל את הראיות הרלוונטיות לגבי אולמרט.

צריך לשים לב מה נאמר בבקשת הפרקליטות להעיד שוב את זקן: האחרונה "מסרה ראיות חפציות מוצקות, לרבות קלטות, שעולה מהן חשד ממשי לביצוע עבירות שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה בחקירה ובעדות על-ידי נאשם 8 [אולמרט] בהליך דנן. כן קיים בהן מידע נוסף הרלוונטי להכרעה בעניינם של נאשמים 9-8 בתיק דנן". הפרקליטות מבקש לזמן את זקן לעדות "על-מנת להגיש באמצעותה את הראיות החפציות החדשות ולהעידה ביחס אליהן. בקשה זו מוגשת מאחר שלשיטת המאשימה יש בראיות חפציות חדשות אלה, חשיבות רבה לצורך הכרעה בתיק דנן".

הדגש הוא על הטענה לשיבוש, אבל נאמר שיש ראיות נוספות שיכולות להשפיע על ההכרעה בתיק הולילנד - ושימו לב: אלו אותן "ראיות חפציות לרבות קלטות". רוזן יכול לבקש מהמדינה לומר לו בארבע עיניים במה מדובר, או אפילו בלי זה להחליט: אני מוכן לשמוע רק את מה שנוגע לשיבוש, אני מוכן לשמוע שוב את אולמרט, אני מוכן לשמוע שניים-שלושה עדי הזמה וזהו. נאמן לאופן בו ניהל את המשפט כולו, רוזן מסוגל גם לומר לצדדים: יש לכם שבוע להתארגן, בשבוע שלאחר מכן נקיים שתיים-שלוש ישיבות, ופסק הדין יינתן מיד אחרי פסח, בעיכוב מינימלי של שלושה-ארבעה שבועות.

מה יחליט רוזן? אם למדנו משהו מהאירועים בימים האחרונים בתיק הולילנד, זה ששום דבר בו לא צפוי והכל יכול להתרחש בו. זה נכון במיוחד כאשר מדובר בראשו של אדם אחד. לכן, לא נסתכן הפעם בהערכות. ממילא בעוד כמה שעות נקבל את התשובה.

Open all references in tabs: [1 - 6]

Leave a Reply