מחקרים סטטיסטים רבים מנסים למצוא היגיון בהתנהגות השווקים השונים בעולם וביצועים של מדדים בתקופות שונות במהלך השנה. למשל, מחקרים במימון הראו ששוקי ההון קידמו פני חגים ומועדים כגון עצמאות, הודיה, וחג המולד בתשואות חיוביות. התופעה הייתה בולטת בעיקר בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים, אך לאחר מכן היא דעכה, ייתכן ובעקבות חשיפת המחקרים לציבור הרחב.

מחקרים אחרים תיעדו ירידה ניכרת של נפח המסחר ביום כיפור, בהשוואה לשאר ימי המסחר, ובמיוחד עבור מניות של חברות בורסאיות הממוקמות בערים עם ריכוזי אוכלוסיה יהודית, כגון בוסטון, לוס-אנג'לס, מיאמי, ניו-יורק, ופילדלפיה.

על רקע מחקרים אלו, ד"ר מחמוד קעדאן - רו"ח, מרצה בבית הספר לניהול במכללה האקדמית גליל מערבי מערבי ואוניברסיטת קולומביה ניו-יורק, ופרופ' דורון קליגר - חוקר במימון וכלכלה התנהגותית, אוניברסיטת חיפה, בדקו כיצד מתנהגים המשקיעים בשוק המניות לפני, בזמן, ואחרי עשרת 'הימים הנוראים', אותם ימים של חשבון נפש ובקשת סליחה וכפרה החלים בין ראש השנה ליום כיפור.

ד"ר קעדאן ופרופ' קליגר התמקדו במחקרם במדד ה-VIX ובחנו את התנהגות המשקיעים כפי שהיא משתקפת במדד זה. מדד ה-VIX הוא תוצאה של שקלול סטיית התקן הגלומה (implied volatility) באופציות CALL ו-PUT. המדד מכונה גם כ "מדד הפחד" משום שהוא משקף למעשה את חששם של כותבי האופציות משוק לא יציב.

התוצאה שקיבלו קעדאן וקליגר מניתוח של 10 שנים בערכי ה-VIX של שוק המניות בארה"ב (לא כולל שנת 2008) היא שמסתמנת עלייה של כ-7% במדד ה-VIX לקראת הימים הנוראים. רמה גבוהה זו של "פחד" נמשכת בזמן הימים הנוראים, ומתפוגגת בהדרגתיות בחודש העוקב.

התמונה העולה מנתוני המסחר בתל אביב, לפי מחקר זה, דומה אך חלשה מזו של השוק האמריקאי. העלייה במדד ה-VIX המקומי מורגש החל מערב יום השנה וכלה בימים הנוראים. חשוב לציין שמספר הימים הנוראים בהם חל מסחר בתל אביב קטן משמעותית ממספר ימים אלו בארצות הברית.

אי לכך, הגיעו החוקרים למסקנה כי בשוק ההון חשבון הנפש חשוב לפחות כמו חשבון הרווחים. הממצאים מעידים על כך שהימים הנוראים נותנים אותותיהם ברמת הפחד של המשקיעים, והתופעה ניכרת הן בנתוני מדד ה-VIX והן בנתונים של מדד ה- VXO(מדד התנודתיות ה'ישן').