הרבה מאוד אנשים הגיעו ביום ראשון שעבר לפאב "תיאודור" בהרצליה כדי לגלות את סוד האושר מפיה של הפסיכולוגית ד"ר ענת שושני מכפר סבא, מנהלת מרכז "מיטיב" של בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה. עד תחילת ההרצאה, שאורגנה על ידי המרכז הבינתחומי ו"המרפסת" - מרכז הצעירים של עיריית הרצליה, נראה היה שהקהל חיפש את האושר שלו בתוך כוסות הבירה ומסכי הסלולרי שלו.

 

עוד ב-mynet:

• תפילות, בכי וצעקות: צפו בטקס הוצאת דיבוק
  
• הרצליה: הכירו בהוסטל לבעלי צרכים מיוחדים ונישאו
  
• בואו להצטרף לעמוד "ידיעות השרון" בפייסבוק
  

 

הערב, שאורגן במסגרת תרבות יום א' ואירועי חודש האישה של מינהל הנשים בעיריית בהרצליה, נפתח בנאומים של ראש העירייה משה פדלון וסגניתו מאיה כץ. ביג מיסטייק. זה בהחלט לא המתכון לאושר. מצד שני, הנאומים היו קצרצרים, מה שבהחלט הצליח לקדם, לכל הפחות, את האושר שלי.

 

ואז ד"ר שושני, חוקרת בתחום הפסיכולוגיה החיובית, החלה את הרצאתה על "סודות האושר האנושי" והצליחה לרתק את הקהל צמא האושר. דבר ראשון, היא הסבירה לקהל מה זה בכלל פסיכולוגיה חיובית, בניגוד לפסיכולוגיה המסורתית, אשר מתמקדת בעיקר בבעיות כמו דיכאון וחרדה, אך שוכחת להתייחס לאלמנטים גורמי אושר.

 

"מתי הפסיכולוג שלכם שאל אתכם מה מרגש אתכם, מה מלהיב אתכם, מה גורם לכם סיפוק ונותן לכם משמעות?", היא זרקה שאלה רטורית לקהל, שבשבוע הבא ינזוף, מן הסתם, בפסיכולוג הפרטי שלו.

 

אחר כך היא עברה לפירוט מרכיבי האושר אשר הוכחו במחקרים רבים. ובכן, נעשה לכם חיים קלים ונפרט בבת אחת את כל מרכיבי האושר. קחו נשימה ארוכה: קשרים חברתיים מרובים, מעורבות ותרומה לקהילה, הכרת תודה והערכה כלפי הדברים החיוביים בחיים, פעילות גופנית, לקיחת אחריות על החיים, התמקדות בחוזקות ולא בחולשות, לזרום ולהיות בכאן ועכשיו (מדיטציה בהחלט יכולה לעזור), מגע, נתינה ושינה מספקת.

 

ד"ר ענת שושני. "אושר דורש עבודה עצמית, כמו כל דבר בחיים" (צילום: אסף פרידמן)

 

"מחקרים הוכיחו שיש שני הבדלים עיקריים בין אנשים המאושרים בצורה קיצונית לבין האנשים שהם הרבה פחות מאושרים", אומרת ד"ר שושני. "אנשים מאושרים בצורה קיצונית לא עברו חיים עם פחות משברים, ונסיבות החיים שלהם אינן שונות משל אחרים. ההבדל הוא שלאנשים מאושרים יש יכולת לצאת מהר יותר ממשברים, יש להם יותר מערכות יחסים עשירות ואינטימיות ורמה גבוהה יותר של מעורבות ותרומה לקהילה".

 

ד"ר שושני מספרת שנתינה הוכחה כמרכיב חשוב לאושר האישי, ומספרת על ניסוי שהוכיח זאת. "הנבדקים קיבלו סכום כסף נאה. אמרו להם ללכת לקניון ולקנות לעצמם מה שהם רוצים. הם קנו בגדים, נעליים ומוצרים טכנולוגיים, וכשחזרו מהקניות נבדקה רמת הרווחה הנפשית שלהם, שנמצאה גבוהה. אחרי שבוע רמת הרווחה שלהם נבדקה שוב. התברר כי היא חזרה לרמה הבסיסית. לקבוצה השנייה ניתן אותו סכום כסף, אבל הם התבקשו לבזבז אותו על קניות לאנשים אחרים. כשהם חזרו מהקניות נבדקה רמת האושר שלהם, שנמצאה גבוהה. אחרי שבוע, כשנבדקה שוב רמת האושר שלהם, התברר כי הרמה הייתה עדיין גבוהה. מסקנה - חשוב לתת לאחר, שזה בעצם גם לתת לעצמנו".

 

האושר קשור לגנטיקה?

"יש הבדלים גנטיים ברמת האושר. 50 אחוז מהאושר נקבע גנטית, אבל יש עוד 50 אחוז שמושפעים מהסביבה ושאנחנו יכולים להשפיע עליהם ואחראים עליהם".

 

אחריות היא בהחלט מילה אהובה על העוסקים בתחום האושר. מתברר שכדי להשיג אושר, צריך להתאמץ. מבאס, אבל ככה זה בחיים. אין מתנות חינם. "להיות מאושר זה לא רק מזל, אלא גם החלטה שלנו לשלב אלמנטים בחיים שיקדמו רווחה נפשית ואופטימיות", אומרת שושני. "לא צריך לחכות לאביר על הסוס הלבן, לא צריך לחכות שיצילו אותנו, אלא צריך לעשות מעשים כדי להרגיש טוב, להיות אקטיביים ולעשות דברים שאוהבים, שייתנו סיפוק ומשמעות, למשל, לבלות, לרקוד, לנגן, כל אחד בהתאם למה שעושה לו טוב. כך ייווצר מאזן של רגשות חיוביים".

 

רגשות חיוביים הם לא סתם נעימים כשלעצמם, אלא גם הופכים אותנו לאנשים יותר אופטימיים, יצירתיים ובעלי יכולת אבחנה. "רגשות חיוביים מרחיבים את גבולות התודעה שלנו", מסבירה שושני. "הם משנים השקפת עולם והסתכלות על הסביבה. מחקרים רבים מצאו כי אדם מאושר הוא בעל יכולת טובה יותר לתפוס את התמונה המלאה ולזכור פרטים מתמונה. אנשים מאושרים הם יצירתיים יותר וחווים עולם עשיר יותר".

 

אגב, מי שתהה, אז לא, מכונית חדשה או החלפת הסלולרי לדגם משוכלל יותר אינם מתכון לאושר. "יש חוסר ידע בנושא", אומרת ד"ר שושני. "אנשים חושבים שכסף נותן אושר, אבל מחקרים מוכיחים שאנשים עשירים יותר לא מאושרים יותר ממי שאינו עשיר, אלא רק במקרה שמדובר באנשים שהם מתחת לקו העוני. גם כבוד, ססטוס, דברים חומריים והישגים חיצוניים בעבודה לא מקנים אושר".

 

מה הטיפ הכי חשוב לחיים מאושרים יותר?

"להתמקד בחיובי. עשו מחקר שבו ביקשו מסטודנטים לכתוב חמישה דברים טובים שקרו להם במהלך היום. השוו אותם לסטודנטים שהתבקשו לכתוב חמישה דברים מעצבנים, לקבוצה שלא כתבה כלום ולקבוצה שכתבה סתם דברים. גילו שתוך כמה שבועות שמחת החיים של הקבוצה שכתבה דברים חיוביים השתפרה בצורה דרסטית. גם מבחינה גופנית מצבם השתפר. למשל, כאבי הראש אצלם פחתו, ההעדרויות שלהם בעבודה צומצמו וההצלחות שלהם גדלו. אני עושה את זה עם הילדים שלי. אני מבקשת מהם לפני השינה לספר לי דברים טובים שקרו להם במהלך היום".

 

ד"ר ענת שושני בפאב "תיאודור". "תחשבו חיובי" (צילום אסף פרידמן)

 

מתמטיקה ואלמנטים רגשיים

ד"ר שושני הגיעה לחקר הנושא לפני ארבע שנים, כאשר החלה לנהל מבחינה אקדמית את מרכז מיטיב, מרכז למחקר ויישום של פסיכולוגיה חיובית, אותו הקים ד"ר טל בן שחר במרכז הבינתחומי בהרצליה.

 

"אחרי שלמדתי הרבה שנים ועבדתי כפסיכולוגית, הבנתי שאני פוגשת רק קבוצה קטנה של אנשים. רציתי לקדם את רווחתה של קבוצה גדולה יותר של אנשים ולעזור לילדים לפני הופעת הסימפטומים אצלם, ולא אחריהם. באמצעות העבודה במרכז אפשר להגיע ולהשפיע על קהלים רחבים יותר".

 

כחלק מעבודתה במרכז, שושני (38), נשואה ואם לשלושה, מפתחת תוכניות עבור מערכת החינוך שמטרתן להגביר את רמות האושר והרווחה של המורים והתלמידים. התוכנית שפותחה במרכז יושמה עד היום בכ-60 בתי ספר, ביניהם בית הספר "בן צבי" בהרצליה, ותיכון "אביב" ברעננה.

 

"40 אחוז מהמורים עוזבים את המקצוע כבר בשנים הראשונות. אני רוצה להעצים את המורים כדי שהם יעצימו את התלמידים. אנחנו מעבירים למורים את הקורס בפסיכולוגיה חיובית בהיקף של 30 שעות בשנה, במשך שנתיים, והמורים מעבירים את החומר הלאה לתלמידיהם. הייתי רוצה שכל ילד בישראל יזכה ללמוד אצל מורים מאושרים וילמד איך להגביר את רמת האושר בחייו.

 

"חשוב לעשות את ההתערבות מגיל צעיר. כמה שיותר מוקדם, ככה יותר טוב, כך שהילדים יראו את העולם באור חיובי, יסתכלו על הטוב ולא על הקושי. הנחינו

מורים איך לשלב אלמנטים של רווחה בתוך אורח החיים של בית הספר, למשל, אפשר לעשות ימי הורים של חוזקות, שבהם אומרים לתלמיד במה הוא טוב ולא במה הוא חלש. כך הילד לא מרגיש שהוא פוטנציאל לא ממומש, אלא שומע על הפוטנציאל הכן ממומש שלו. בעקבות התוכנית המורים גם יזמו, למשל, שינוי של הצלצול לשירים חיוביים וממריצים".

 

התוצאות של התוכנית, שמיושמת גם בארה"ב ובמקסיקו, חד משמעיות. "התברר כי התוכנית מפחיתה דיכאון וסימפטומים של חרדה", אומרת שושני. "היא משפרת דימוי עצמי, מסוגלות עצמית ואקלים חינוכי, מביאה לעלייה בציונים ומגבירה את תחושת השייכות לבית הספר. יש גם ירידה באלימות, כי התוכנית עוסקת בכבוד הדדי בין התלמידים.

 

"הייתי רוצה שהתוכנית הזאת תהיה חלק אינהרנטי ממערכת הלימודים. כיום יש פיצול בין אלמנטים לימודיים לבין עיסוק ברגשות ובחברתיות במסגרת בית הספר, וצריך לאחד ביניהם. החזון שלי הוא תוכנית לימודים שמשלבת אלמנטים רגשיים במערכת הלימודים הפורמלית באופן רציף. כך, למשל אפילו שיעור במתמטיקה יכלול אלמנטים רגשיים".

 

את עצמך מאושרת?

"בשנים האחרונות, שבהן אני חוקרת בתחום של פסיכולוגיה חיובית, אני ללא ספק מאושרת יותר. איכות החיים הרגשית שלי השתפרה בזכות החשיפה לאותם מחקרים ותוכניות. הבנתי שאושר דורש עבודה עצמית, כמו כל דבר בחיים. כמו שעובדים על העלמת סימפטומים, צריך לעבוד על שיפור איכות החיים. כיום, למשל, אני משחקת טניס, יש לי יותר הכרת תודה לטוב שביומיום שלי, ואני מתמקדת ביכולת להיות כאן ועכשיו, בהווה, להרגיש באמת ולא לחשוב ולדאוג. אני משתכללת בזה כל הזמן".