הם חזרו מהלחימה ברצועת עזה - ויזכו כעת בנחיתה רכה לשגרה: יוזמה חברתית חדשה הובילה להקמת האתר "טיפול איתן",
המחבר בין לוחמים שהשתתפו בלחימה בעזה במהלך מבצע "צוק איתן"
ובין מטפלים במגוון תחומים המציעים להם מפגשים בחינם כדי לסייע להם להסיר מעט מכובד המשא שעמו חזרו.
רפלקסולוגיה, שיאצו, פסיכולוגיה, דיקור סיני, קואוצ'ינג ודמיון מודרך הם רק חלק מהתחומים שחיילי הסדיר, אנשי הקבע ואנשי המילואים יוכלו ליהנות מהם ללא תמורה כספית, כ"ביטוי להוקרה, הערכה ודאגה ללוחמים", כפי שנכתב באתר, ובמטרה ש"הלוחמים יחזרו לשגרה ממקום טוב יותר".
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
צוק איתן - השיקום שאחרי:
הרופא שנפצע ביד בעזה - חולם להיות אורתופד
מה הוציאו רופאי שיבא מגופו של חייל שנפצע בעזה?
פצועי צוק איתן: היכונו למלחמה בעורכי הדין
ציפיות לא הגיוניות מהלוחמים
"כבר כשנגמר מבצע עמוד ענן
חשבתי שלא הגיוני שאנחנו מבקשים מהחיילים שלנו לחזור הביתה כאילו לא עבר עליהם כלום", אומרת בראיון ל-ynet בלהה קריצר אריכא, מטפלת גוף-נפש ורוח וממקימות האתר. "ככה החברה הישראלית מתייחסת אליהם, ובמיוחד מהמילואימניקים מצופה לחזור מיד לעבודה. זה נראה לי מופרע לחלוטין".
במהלך מבצע "צוק איתן" שיתפה קריצר אריכא חברה בתחושותיה, ויחד הגו את הפרויקט שבו כל מטפל "מאמץ" לוחם. השותפות ביוזמה הן שירלי עזרא שרון, יועצת ארגונית ומאמנת אישית, ונאוה הברמן, מאמנת אישית מוסמכת. שלוש הנשים הפיצו בפייסבוק וברשימות התפוצה שלהן את דבר הפרויקט, וזכו למענה מחמם לב.
"לא היה צריך לחפש יותר מדי", אומרת קריצר אריכא, "רק פנינו וכולם נענו. התחילו להגיע אלינו בונה אתרים, מעצב אתרים, עורכת לשונית - כולם עשו הכל בהתנדבות".
"כל מי שעבר לחימה צריך סיוע"
לאחר שהוקם האתר הוזמנו גם המטפלים להירשם, וכיום כוללת הרשימה כמעט 300 מתנדבים. "זה עובר כמו אש בשדה קוצים", אומרת קריצר אריכא, "והבעיה המרכזית היא להגיע לחיילים, למשפחות שלהם, ולהכניס להם לראש שלא חוזרים משדה הקרב הביתה כאילו לא קרה כלום.
"אם נפצעת, אז צה"ל וכל העם מחבקים אותך, אבל מי שרק היה שם ואולי רק ראה חברים נפצעים אז הוא בסדר ולא קרה לו כלום רשמית, אבל אלה אנשים שנופלים בין הכיסאות. לכל המטפלים ברור שהם צריכים עזרה, רק לחיילים זה לא ברור".
-מה המטרה המרכזית של היוזמה?
"חשוב לי לטפל בהם, ושגם החברה הישראלית תתחיל לחשוב בכיוון הזה, שכל מי שעבר לחימה צריך סיוע כדי לחזור לשגרה. יש מי שיצטרך מעט סיוע ויש מי שהרבה".
קריצר אריכא מדגישה שהאתר אינו נושא באחריות אישית, אלא מקשר בלבד בין הלוחמים למטפלים. "האחריות היא על המטפל ועל המטופל, והתקשורת נעשית ביניהם. אף על פי שיש בין המתנדבים פסיכולוגים מומחים לטראומה, אנו לא מציינים זאת בכוונה".
-אתם לא חוששים מהעובדה שאין פיקוח?
"היה שלב שבו כמעט סגרנו את הסיפור מרוב פחד, אבל זה חשוב כל כך חברתית שהחלטנו להמשיך. האתר שלנו עושה משהו פשוט מאוד - לתת למטפלים פלטפורמה לרשום בה את עצמם ולהחליט כמה טיפולים חינם הם נותנים. אנחנו לא מצפים לטיפול ארוך טווח באדם, אלא לרכך את החזרה שלו הביתה ולעבד את החוויה. כל המטפלים עושים זאת בהתנדבות מלאה למען החיילים, ולא ממשיכים אחר כך כדי להוציא עוד כספים מאותו אדם.
"באותה מידה, אין לנו פיקוח על החיילים שפונים ואנחנו לא בודקים ויודעים מי באמת היה בעזה ומי לא. הכל בנוי על רצון טוב".
מקימות האתר ישמחו להגיע לא רק לחיילים ישירות, אלא גם לבני המשפחה שלהם. "צריך להגיע לאימהות ולנשים של הלוחמים", אומרת קריצר אריכא, "כי הן יסתכלו עליו ויגידו אם הוא זקוק למשהו. הרבה צעירים אומרים שהם לא צריכים פסיכולוג, אבל מתחים אפשר להוציא גם דרך עיסוי.
"חשוב להגיד ללוחמים שפשוט יבואו, יבחרו מה שטוב להם ויקבלו את הטיפול. מגיע לכם - אז תיעזרו בכל הרצון הטוב הזה של כולם".
Open all references in tabs: [1 - 8]